לא פעם אנחנו מבטיחים לעצמנו שבפעם הבאה נתנהל אחרת. למשל, נגיע למשרד ולא נילחץ מעומס העבודה, נדבר בסבלנות גם לקולגה המרגיז/ה, לא נרים את הקול על הילדים והרשימה ארוכה.
ברגע האמת, אנחנו כמו שוכחים את ההבטחות שלנו לעצמנו ומוצאים את עצמנו חוזרים על אותה התנהגות שהבטחנו לעצמנו שלא נחזור עליה.
לתופעה הזו יש שם – הטייס האוטומטי. אותו חלק בתוכנו שפועל על אוטומט.
היתרון של הטייס האוטומטי
היתרון שלו שהוא עוזר לנו לשרוד. הוא מאפשר לנו לעשות פעולות רבות בזמן קצר מאוד בהשקעה קטנה של אנרגיה (כמו לצחצח שיניים ולנהוג).
החיסרון של הטייס האוטומטי
החיסרון שלו שהוא יוצר בנו הרגלים שלפעמים כבר לא משרתים אותנו ולמרות זאת אנחנו ממשיכים לעשות אותם שוב שוב, גם כאשר אנחנו רוצים להפסיקם.
ישנן 3 תגובות אוטומטיות נפוצות של הטייס: להגיב בחזרה ולהילחם (fight), לשתוק ולהיפגע (freeze) או להתנתק וללכת (flight), כאשר בשלושת המצבים אנחנו לא מגיבים מתוך בחירה שקולה.
מהם 3 השלבים לעצירת הטייס האוטומטי:
1. השלב ראשון: לזהות שהופעל טייס
לזהות שטייס אוטומטי מופעל בתוכנו.
לפעמים אנחנו כ"כ רגילים להגיב באופן מסוים שאנחנו לא מזהים שאנחנו פועלים על אוטומט שלא עוזר לנו להשיג את המטרות שלנו. כשאנחנו מזהים את הרגע בו הופעל הטייס בתוכנו אנחנו כבר בחצי הדרך לנטרל אותו.
חשוב להזכיר לעצמנו שהטייס האוטומטי בבסיסו הוא טוב. הוא בא להגן ולעזור לנו לשרוד ולענות לנו על צורך מסוים שלנו, ולכן חשוב שנכבד אותו.
הטייס האוטומטי יכול לעלות למשל כשאני מרגישה שאני לא מקבלת את ההערכה שאני רוצה מהממונים עלי ואני: מתחילה לכעוס ולהתמרמר בעבודה שלי (fight), מתחילה לקחת הרבה ימי מחלה (flight) או חסרת מוטיבציה ומתחילה לעשות הרבה טעויות או לא לבצע את כל המוטל עליי (freeze).
2. השלב שני: להבין מה הצורך שלנו שהפעיל את הטייס האוטומטי
הטייס האוטומטי מדבר בשפת הצרכים. הוא מזהה שאנחנו בסכנת הישרדות. הוא מבחין שאנחנו לא מקבלים מענה לצורך בתוכנו ומגיב מתוך מטרה טובה, להציל אותנו. השלב השני הוא לזהות על איזה צורך הטייס בא לענות לנו, כיצד הוא מבקש לעזור לנו.
למשל: הבוס צועק עליי, המנהל שלי חולף על פני ולא אומר לי בוקר טוב, אני משקיעה כ"כ בעבודה ולא מקבלת את ההערכה שאני חושבת שמגיע לי מהממונים עלי. הטייס האוטומטי שלי בא לעזור לי להרגיש כבוד והערכה ולקבל מענה לצורך שלי.
3. השלב השלישי: לספק את הצורך שלנו ולבקש את מה שאנחנו רוצים
בשלב הזה אנחנו מבינים שיש צורך בתוכנו שלא קיבל מענה ואנחנו מתבוננים ושוקלים דרכים חלופיות לניהול המצב שיקדמו אותנו ואת המטרות שלנו. הרי לצעוק על הבוס, להפסיק לתפקד או לקחת ימי מחלה אלו פתרונות זמניים ולא יעילים לאורך זמן.
מה כן לעשות?
א. לקחת אחריות למילוי הצורך שלנו. אם הבוס שלי צועק עלי או לא אומר לי מילה אחת טובה, זה התפקיד שלי קודם כל להזכיר לי שמגיע לי כבוד ולתת את הכבוד הזה קודם לעצמי.
ב. אחרי שרמת המתח ירדה והטייס האוטומטי כבר לא פועל מתוך מצב הישרדות במטרה להציל אותנו אפשר לחשוב על פתרונות יעילים שיקדמו את שני הצדדים. למשל, להציב גבול בצורה מכבדת לבוס, לבקש את מה שאני רוצה במילים פשוטות מהילדים, בן הזוג, הקולגות שלנו, הממונים עלינו, וכך להגדיל את הסיכוי שאלו ישתפו איתנו פעולה.
הסוד לתקשורת בין אישית טובה הוא לבקש באופן אותנטי ומכבד את מה שאנחנו רוצים. כשאנחנו מנטרלים את הטייס האוטומטי קל לנו יותר פשוט לבקש, להשיג את המטרות שלנו בשיח עם האחר, ולהרוויח תקשורת טובה יותר בכול מערכות היחסים בחיינו.
תקשורת בין אישית טובה זה הקלף הכי חזק שלנו.
*** הערה חשובה: לפעמים לוקח זמן להשתחרר מטייסים אוטומטים אבל זה אפשרי! מניסיון! השחרור הוא הדרגתי, כל פעם צעד אחד קטן, אז בבקשה תהיו נחמדים אליכם ותראו את הצעדים הקטנים. בסוף הם משתלמים בענק והופכים לשינוי גדול.
על הכותבת:
מרצה בכירה ומנחת סדנאות בנושא תקשורת בין אישית. יועצת ומנחת קבוצות 15 שנה, חוקרת ומרצה בארגונים, חברות ופורומים בארץ ובעולם. מלמדת כלים מעשיים ויעילים לתקשורת בין אישית חיובית ומקדמת.
לפרטים נוספים, הצעות מחיר והזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים:
טלפון: 054-3009226
דוא"ל: info@saraswed.com
אתר אינטרנט: www.saraswed.com
המלצות של משתתפים בהרצאות וסדנאות: https://saraswed.com/test/
פייסבוק: https://www.facebook.com/changeoflove/
לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/saraswed/